וּשְׁבֻאֵל֙ בֶּן־גֵּרְשׁ֣וֹם בֶּן־מֹשֶׁ֔ה נָגִ֖יד עַל־הָאֹצָרֽוֹת׃
Shebuel, der Sohn Gersoms, der Sohn Moses, war Herrscher über die Schätze.
אוצר מדרשים
ויהונתן בן גרשום בן מנשה (שופטים י״ח ל') נו״ן של מנשה תלויה, הוא משה וכתיב מנשה, ללמדך כי אותו יונתן בן בנו של משה רבינו היה, וכיון שנעשה מומר לע״ז לא זכה לקרות שמו על שם משה, משום שנאמר כי אין זכרון לחכם עם הכסיל (קהלת ב' ט״ז). ולמה נקרא שמו על שם מנשה לפי שעשה מעשה מנשה. בוא וראה כמה דורות יש בין יהונתן ומנשה וקרא יהונתן על שמו ועדיין לא נברא מנשה. משל לגנב שהיה בעיר, כל מה שאחרים גונבים בעיר תולין בו. ולמה נו״ן תלויה? לומר אם זכה ועשה תשובה נקרא בן משה, ואם לא בן מנשה. מה נאמר בבני דן: הם באו עם בית מיכה ויאמרו לו מי הביאך הלום, אין אתה בן בנו של משה שנאמר בו אל תקרב הלום (שמות ג' ה')? ומה אתה עושה בזה, אמרו לו לא כתיב במשה זקנך ויאמר אליו ה' מה זה בידך (שם ד' ב')? ומה לך פה, לא כך כתיב במשה ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה' כ״ח)! אמר להם כזאת וכזאת עשה לי מיכה. ולאחר כך עשה תשובה, שראה דוד שהיה חמדן בממון ומינהו על האוצרות, כדכתיב ושבואל בן גרשם נגיד על האוצרות (דהי״א כ״ו כ״ד) שבואל, ששב לאל בכל לבו. וימנע מרשעים אורם (איוב ל״ח ט״ו) עי"ן תלויה (בתיבת מרשעים) לומר לך (בתחלה) כיון שנעשה אדם ראש למטה נעשה ראש (צ״ל רש) למעלה. יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ' י״ד) עי״ן תלויה אם זכו מיאר ואם לא זכו מיער (עי' סנהדרין ק״ג. אבדר״נ פל״ד, ויק״ר פי״ג,ואוצר ישראל ע' אותיות תלויות). כל ימלך שבמקרא חסר וי״ו בר מן אחד, תחת עבד כי ימלוך (משלי ל' כ״ב) מלא, למה כתיב חסר? וכי בדין הוא שיהא של הקב״ה חסר ושל ב״ו מלא? [אלא למה נתוסף בתוכו וי"ו? לומר לך ווי לעולם כשימלוך עליו הדיוט ועבד. ולמה כל ימלך של ב״ו חסר, כגון והוא ימלך תחתי (מ״א א' ל״ה), אלא שאין מלכות ב״ו מלכות שלמה. ולמה של הקב״ה חסר כגון ה' ימלך לעולם ועד (שמות ט״ז י״ז), אפשר שאין מלכותו של הקב"ה שלימה?! אלא כל זמן שזרעו של עשו בעולם וממליכין עליהם ע״ז כביכול אין מלכותו של הקב״ה שלימה. ואימתי תהא שלימה, לכשיעשה בהם הקב"ה דין שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה (סוף עבדיה)], עד שבן דוד בא וכו׳.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(שופטים יח ג) ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלום ומה אתה עושה בזה ומה לך פה. אמרו לו לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה (שמות ג ה) אל תקרב הלום. לאו ממשה קאתית דכתיב ביה (שם ד) מה זה בידך. לאו ממשה קאתית דכתיב ביה (דברים ה כח) ואתה פה עמוד עמדי ועכשיו תעשה כומר לעבודה זרה אמר להם כך מקובלני מבית אבי אבא לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה זרה ולא יצטרך לבריות והוא סבר לעבודה זרה ממש ולא היא אלא עבודה זרה עבודה שזרה הימנו כדאמר ליה רב לרב כהנא נטוש נבלתא בשוקא ושקול אגרא ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא אנא וזילא בי מלתא כיון שראה דוד שממון חביב עליו ביותר שמו נגיד על האוצרות שנאמר (ד״ה א כו כד) ושמואל בן גרשום בן מנשה נגיד על האוצרות וכי שמואל שמו והלא יהונתן שמו אמר רבי יוחנן ששב לאל בכל לבו:
עין יעקב
צב "וַיָּסוּרוּ שָׁם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ: מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם? וּמָה אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה? וּמַה לְּךָ פֹה?" (שופטים י״ח:ג׳-ד׳) אָמְרוּ לוֹ: לָאו מִמֹּשֶׁה קָא אַתִּית? דִּכְתִיב בֵּיהּ: (שמות ג׳:ה׳) "אַל תִּקְרַב הֲלוֹם", לָאו מִמֹּשֶׁה קָאַתִּית דִּכְתִיב בֵּיהּ: (שם ד) "מַה זֶּה בְיָדֶךָ", לָאו מִמֹּשֶׁה קָאַתִּית דִּכְתִיב בֵּיהּ: (דברים ה׳:כ״ח) "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי", וְעַכְשָׁיו תֵּעָשֶׂה (כומר) [כֹּהֵן] לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים? אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבְּלַנִּי מִבֵּית אֲבִי־אַבָּא: לְעוֹלָם יַשְׂכִּיר אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְהוּא (אינו יודע מאי 'עבודה זרה') [סָבַר: לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, וְלֹא הִיא, אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה], עֲבוֹדָה שֶׁזָּרָה (הימנו) [לוֹ], כִּדְאָמַר לוֹ רַב לְרַב כַּהֲנָא: נְטוֹשׁ נְבֵילְתָּא בְּשׁוּקָא, וּשְׁקוֹל אַגְרָא, וְלֹא תֵּימָא: (כהנא אנא) וְגַבְרָא רָבָא אֲנָא, וְזִילָא בִּי מִלְּתָא. כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָּוִד שֶׁמָּמוֹן חָבִיב עָלָיו בְּיוֹתֵר, (שמו נגיד) [מִנָּהוּ] עַל הָאוֹצָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (דה"א כו) "וּשְׁבֻאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם בֶּן מֹשֶׁה נָגִיד עַל הָאֹצָרוֹת", וְכִי 'שְׁבוּאֵל' שְׁמוֹ? וַהֲלֹא 'יְהוֹנָתָן' שְׁמוֹ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁשָּׁב לָאֵל בְּכָל לִבּוֹ.